אמא של ליאו ויוני

אם מישהו עוד עוקב אחרי הבלוג הקצת נטוש הזה, אז התחלתי פרוייקט צפיה חדש של מסע בן כוכבים המקורית.

מעקב הפרקים מתנהל בעמוד הפייסבוק שפתחתי לצורך העניין, בדיוק פה: https://www.facebook.com/YaelWatchTOS

בשלהי 2010 עלה לאקרנים סרט בלט אימתי בשם ברבור שחור. סרטו של דארן ארונופסקי, עם נטלי פורטמן בתפקיד חייה כנינה הרקדנית. נינה היא רקדנית בלהקת בלט. תומאס, מנהל הלהקה והכוריאוגרף, מחליט להעלות את הבלט "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי, ובוחר בנינה, לא בלב שלם, לתפקיד המשולב של הברבור הלבן והברבור השחור, תפקיד שבדרך כלל מבוצע בידי שתי רקדניות שונות. נינה עדינת האופי מתאימה בול לתפקיד הברבור הלבן, אך מתקשה להסתגל לברבור השחור, המפתה, הזנותי, המתעתע.

הסרט הוא כמו פאזל. משובצים בו הרבה מאוד פרטים קטנים שכששמים לב אליהם, משנים את כל התמונה. על פניו יש בו את הרובד הברור - נינה צריכה לשנות את אופיה כדי להצליח בתפקיד ולהוכיח שהיא מסוגלת לעשות אותו. ברובד עמוק יותר, רואים כיצד הנסיונות של נינה להסתגל לתפקיד גורמים לה לראות את המציאות דרך פילטר מעוות, ושבעצם את רוב הסרט אנחנו רואים דרך עיניה של נינה, כשרק מדי פעם מבליחה האמת בעד ההזיות שלה.

גם ברובד העמוק יותר עדיין יש חתיכות בפאזל שלא מסתדרות. סצינות שלא לגמרי ברור למה הן בסרט, למרות שיש את התחושה שהן חשובות להבנת המתרחש. לדעתי גיליתי רובד עוד יותר עמוק לסרט, שמצליח לסדר במקומן את כל חתיכות הפאזל. אני חושבת שסוף סוף הבנתי אותו כמו שצריך.
הניתוח להלן מכיל ספוילרים למכביר, והוא מיועד *אך ורק* לאנשים שראו את הסרט. בבקשה, תמשיכו לקרוא רק אם ראיתם את הסרט. אם לא ראיתם, מומלץ מאוד לראות.
( להמשך הקריאה - זהירות, ספוילרים קשים כולל הסוףCollapse )

קודם כל קצת דברים שצריך לשים על השולחן לפני שאני מתחילה.
1. אני טבעונית.
2. אני לא הולכת לדבר על מוסר, זה דיון אחר לגמרי.
3. אני שייכת לכת מתנגדי החלב (מסיבות שיוסברו עוד מעט).

( ולשאר הסיפורCollapse )

אז אני מהרהרת בדמות חדשה לסיפור מסוים. נערה בת שלוש עשרה או ארבע עשרה שעתידה לגדול להיות מכשפה רעה. אבל כרגע היא סתם דמות שולית (אם בכלל היא תהיה שם) שלא תהיה לה יותר מדי חשיבות.

ובכל זאת, צריך לתאר אותה. אז איך היא נראית? יפה? זו כזו קלישאה, כל הבנות כל כך יפות תמיד. למה אין לך שם גם נשים אמיתיות? את אשה, לא? למה את כותבת כמו גבר שמזיל ריר על הדמויות הנשיות? אבל לא כל הנשים שם יפות, באמת... אבל ברור שזאתי שעכשיו לא מזיקה אבל הקוראים יודעים שתגדל להיות מכשפה רעה חייבת להיות פאם פאטאל מהממת, שכוחה האמיתי הוא ביופיה והיא מנצלת אותו בלי בושה.
טוב, אז מכוערת. כן, כאילו שאין שום אפיון אחר למכשפה רעה, היא חייבת להיות מכוערת. הרי ידוע שכיעור הולך עם אופי מחורבן. אולי גם תעשי לה יבלת על האף? וגבנון?
טוב, אז ממוצעת. וזהו, אני לא אכתוב בכלל אם הגיבור שלי חושב שהיא יפה או לא. סתמית. זהו. ניצלתי.

מה צבע השער שלה? יש לי בדמיון שער בהיר גולש... בלונדינית??? שוב הקלישאות האלה? הבלונדינית המהממת שמשתמשת ביופיה כדי לשלוט בגברים... טוב, בסדר. אז שער שחור. נו, ברור שהרעה חייבת להיות שחורה, תמיד דופקים את השחורים, אשכנזיה שכמוך. טוב, אדמונית הולך? כן, כי ברור שהג'ינג'ית היא מכשפה, הן תמיד ג'ינג'יות. אוקי, בסדר, ניצחתן מקהלת פמיניסטיות דמיונית שלי, שער חום! מישהי מתנגדת לשער חום? אחת, שתיים, שלוש, נמכר... אפשר שטני? דממה... טוב, לפחות יש שתי אופציות לבחור מתוכן, שאני ארגיש כאילו יש לי קצת חופש יצירתי. אולי שהיא תצבע למשהו שלא קיים? ורוד, ירוק, צהוב זורח? לא חשוב שאין שם צבעי שיער, היא הרי גדלה להיות מכשפה, היא מקבלת הדרכה... אוי, סליחה, לא התכוונתי לרמוז שפנקיסטים הם רעים במהותם או משהו, אוף... טוב נחזור לגוון כלשהו של חום.

יופי, הכל פתור, אפשר להמשיך לדמיין את הסיטואציה. רגע, גולש? השער שלה גולש? למה יש לה בכלל שער ארוך? למה לכל הנשים יש שער ארוך? טוב, בסדר, קצר. יש לה שער קצר. אה, כמו ג'ורג' מהחמישיה המפורסמת? כן, ברור, אם היא משחקת במגרש של הגברים היא צריכה גם לנסות להראות כמו גבר. אבל לא נורא, לא ציפינו ממך ליותר מזה, זה בסדר...

אתן יודעות מה? בחור! זהו, זו לא בחורה, זה בחור בן שלוש עשרה שיום אחד יגדל להיות מכשף רשע. עכשיו אני יכולה לתאר אותו איך שבא לי. הידד.
שמת לב שכל הבד גאיז שלך בסיפור הזה הם גברים? למה כל הנשים אצלך כאלה טובות ונחמדות? למה רק הגברים בעלי יוזמה בתחום הרע?

אאאאאאאא......

חלמתי בלילה שאני אוכלת סרדינים מקופסה. אחרי לא מעט שנות טבעונות זה היה די מוזר לחלום דווקא על מאכל שמנוני ולא כזה טעים שגם כשאכלתי אותו הייתי אוכלת אותו רק בשביל הסידן שיש לו בעצמות. ועוד עשיתי את זה כשיש אנשים סביבי, והם הסתכלו בי במבט לא מאמין, איך אני הטבעונית אוכלת דברים כאלה.

דגים מסכנים :-(

לפני כמעט שנה פרסמתי את הסיפור בשר טרי של ילד רך בעיתון דל תפוצה בשם "מטען לחשיבה ולפעולה" שרצה קצת גיוון בתכנים. ועכשיו בלפריקון גיליתי סיפור שמתבסס על אותו רעיון. אז כמובן, אני לא הראשונה שהשתמשה באגדה הזו, אבל גם הסיפור הזה משתמש באותה זוית ראיה שאני השתמשתי בה, ואני הייתי שם קודם! אז פרסמתי אותו עכשיו באתר שלי, שכולם יוכלו לראות! (אזהרה, זה סיפור אימה די מחריד לפי אנשים מסוימים, ולמרבה ההפתעה, זה גם מד"ב ולא פנטסיה כפי שנדמה).

מקווה שתהנו.

וואו, הזנחתי את הבלוג יותר מדי זמן.

בעיניים של מדען זה סרטון ממש חמוד, שווה צפיה ושיתוף. חוץ מזה צולם ונערך על ידי יואב לנדסמן ואמיר ברנט. יואב לנדסמן הוא ידיד שלי והרבה צפיות יכולות להביא לו פרס, אז בבקשה תצפו!

וזה באמת סרטון משובח.

עוד על נסיבות היצירה שלו בבלוג של יואב - מסה קריטית.

ביום חמישי הקרוב בכנס עולמות יש ב 14:00 מפגש איתי, שבו אענה על שאלות ואוכל לשוחח עם אנשים על הספר וכל מה שמסביב.

הכניסה חופשית.

ב 15:00 אעמוד לרשות מי שירצה חתימה. אני אסתובב גם בשאר הכנס, אבל לא בטוח שיהיה לי זמן לחתום לאנשים. אז מי שרוצה, הכי טוב להגיע בחמישי ב 14:00 או ב 15:00.

וחוץ מזה גם יש הקלטה של תסכית שאני כתבתי. יהיה כיף. בשעה 20:00, אירוע של שעה (זה כן בתשלום, אבל אני מקווה שיהיה שווה).

מחר בסביבות 10:00 ב 106 FM. לא בטוחה בדיוק מתי במהלך השעה, וזה גם היה ראיון די קצר.